Skip links

קורס לימוד אותיות מעמיק


בתחילת ספר הזוהר, בהקדמה, מובא דו שיח של הבורא עם האותיות, אך למרבה הפלא אין זה שיח רגיל..

הוא מתרחש לפני בריאת העולם.
כל אות באה ונכנסת לפני הבורא ומבקשת ממנו שיברא בה את העולם (להזכירכם זה היה לפני הבריאה), הן התחילו להכנס אליו אחת אחת, האות הראשונה שנכנסה אליו היתה האות ת', לאחריה ש' וכן הלאה כל האב' בסדר יורד.. כל אות ניסתה לשכנע אותו עם הטיעון הטוב ביותר שיש לה- המילה המשובחת ביותר שהיא משתייכת אליה.
דו השיח הזה מרתק ומסקרן וכן שופך לנו אור על הבנתנו את האותיות.
בסיעתא דשמיא נתחיל לבאר את האותיות עד היכן שירשו לנו, נתקדם כפי שמובא בהקדמת הזוהר, מת' לא' בסדר יורד.
האות ת'
נכנסה לפניו האות ת', התחילה לומר לו- כדאי לך לברוא בי את העולם שכן חותמך- א'מ'ת חתום בי (דבר ידוע הוא שחותמו של הקב"ה הוא אמת).
ענה לה השם ראויה וטובה את, אך לא בך אברא את העולם שכן בך חתומה המילה מות.
+רבים מאיתנו נוהגים להגות אותה כ- תף, אך זה שיבוש, שמה האמתיהוא ת י ו.
כן מה ששמעתם, זה עם י' ו' בסוף ונשמע כמו תו, כזה של נגינה.
+בדרך כלל כשאנו רוצים לדעת מה המשמעות העמוקה של אות, אנחנו הולכים לסיפור הבריאה בבראשית א' ומחפשים את המילה הראשונה שמתחילה באות הזאת והיא מהות האות.
אך באות ת' יש לנו משהו שונה, מפני שסוד הת' הוא תכלית וסוף, לכן במקום לחפש את המילה שמתחילה באות ת', אנחנו מחפשים את המילה הראשונה שמסתיימת באות ת' והמילה הזאת היא – נכון, כמו שחשבתם, ב ר א ש י ת.
לכאורה יש לנו סתירה, שכן לפני רגע אמרנו שהת' מסמלת תכלית וסוף, והנה אנחנו רואים שהמהות שלה היא בראשית, כלומר התחלה וראשוניות.
וזה היופי באות הזאת, היא מסמלת סוף והתחלה, ללמד אותנו שכל סוף הוא התחלה של משהו חדש, מהות הסוף היא התחלה וזה קורה בו ברגע, כשמגיע הסוף, בעצם הגעתו מגיעה גם ההתחלה (ומעניין שסוף הוא זכרי והתחלה היא נקבית).
סוד זה רמוז לנו בצורתה של האות ת'- היא מורכבת משתי אותיות- ח' וי' , ללמדנו שאחרי החיים, מתחילים חיים חדשים והמוות הוא לידה מעצם היותו.
+למעשה מלמדת האות ת' את האדם, שגם אם רואה קושי גדול בחיים עד שחש כי הגיע לתחתית שאין למטה ממנה וכי אפסה כל תקוה, אל יפול לבו ואל יתייאש. לפי שדווקא היכן שהכל מסתיים, שם מתחילים חיים חדשים. ודווקא מהשפל והחושך יבקע אורו כשחר ויגיע להתחדשות.
+סוד הצלחת האדם החי בעולם, טמון בהצבת היעד והתכלית בחיים, עוד בהיותו בתחילת דרכו, בבחינת "סוף מעשה – במחשבה תחילה". כך מתווה הוא לעצמו דרך ומסמן את המסלול מראש, לבל יסטה ולבל יתעה אחר פיתויי העולם, עד אשר יגיע אל היעד הנכסף – חיי העולם הבא.
+האות ת' היא אחת משבעת האותיות הכפולות, כלומר יכולות להכתב עם דגש או בלי- האותיות ב' ג' ד' כ' פ' ר' ת', אותיות אלו בעלות כוחות של תמורה, כלומר או זה או זה, קיצוניות לימין או לשמאל, מכל אחת מהאותיות הנל משתלשל כוח מסויים בעל שני צדדים, ושל האות ת' הוא ממשלה או עבדות.
+כל אחת מהאותיות הכפולות אחראית על יום בשבוע והאות ת' אחראית על יום שישי (שבו יש את הנקודה הסודית של בין הערבים- זה נכנס וזה יוצא, בסוד המוות והלידה, הסוף וההתחלה שיש בכניסת שבת כשנפרדים מששת ימי המעשה).
+הכוכב שנשלט על ידה ומקבל את כוחו ממנה הוא כוכב הלבנה, מלמד אותנו שוב את סוד הדואליות הנצחית שקיימת בבריאה – שכן הלבנה היא המלכות שעל אף שאין לה אור מעצמה היא יכולה להתמלא מאור השמש ולהאיר בעצמה ע"י כוח האור שהיא מקבלת.
+בגוף האדם האיבר שמקבל את כוחו ממנה הוא אוזן שמאל, שהיא האיבר שניתן לנו לשמוע ולזהות אמת, אם נקשיב טוב, עם אוזן שמאל ונטה את תשומת ליבנו להאזנה, נוכל לדעת האם מה שנאמר לנו הוא אמת או שקר ע"י שנזהה את הצליל. ובתנאי שיהיה עם לב אמת (האוזניים מחוברות ללב).
+האות ת' מסמלת סיום והתחלה, כמו המילה תכלית- ת כלי ת – ת' של התחלה, ואז המילה כלי ואז ת' בסוף, ללמדנו שההתחלה והסוף קשורים זה בזה וכל העניין הוא הכלי שהיה ביניהם, כלומר במה מילאת את הכלי שהיה בין ההתחלה לסוף, זה פירוש המילה תכלית.
+ערכה בגימטריה 400 ומקובל בעמנו שהמספר 400 הוא המספר של עין הרע, בסוד הארבע מאות איש שהביא עשיו כדי להטיל עין הרע במחנה יעקב, לכן שימוש נכון באות ת' יכול להגן עלינו מפני עין הרע.