כאן ועכשיו
אלו שני המרחבים שאנו נמצאים בהם
למעשה ישנם שלושה מרחבים (אבל אנחנו אחד מהם אז מתיחסים רק לשניים) –
הם מובאים בספרים הקדושים בראשי תיבות עש”נ :
עולם
שנה
נפש
עולם זה מימד המקום- והמקום היחיד הוא כאן
שנה זה מימד הזמן- והזמן היחיד הוא עכשיו
נפש זה אני, אתה, את- האדם המתנהל בתוך שני המרחבים של הזמן והמקום
למעשה הכל אין סוף
אבל הקב”ה צמצם את האור לצדדים וברא את כל העולמות בתוך החלל שנוצר, ברא זמן וברא מקום.
ואנו מתנהלים בתוך חתיכה של זמן מהאין סוף
וחתיכה של מקום מתוך האין סוף
וחושבים שאין עוד מלבדנו ורק אנחנו יודעים ומבינים ואני ואני ואני
ו”אתה יודע מי אני”?
” אני אל תראה אותי ככה “
“ואני יודע מה טוב בשבילך”
” ואני מבין ב..”
” ואני אגיד לך מה כדאי לך…”
וכו’ וכו’ וכו’ כל אחד עם הקולות הפנימיים שלו וכמה הוא חושב שהוא גדול..
אז קודם כל נכנס לפרופורציות לגבי גודל העולם –
אפשר לומר שהוא ממש גדול, בלשון המעטה.
והזמן, אפשר לומר שהוא די ארוך, בלשון המעטה.
ואנחנו? ממש קטנים, לא בלשון המעטה.
אז בואו נרגע, אין לאן לרוץ, אין מה למהר..
אפשר לנשום
לעצור
לשמוח
לקבל את המציאות
הכל קורה כאן ועכשיו
עכשיו זה הזמן הכי טוב להתחיל
והמקום הכי טוב להתחיל ממנו הוא כאן
תמיד שאני מסתכל על היצירה הזאת היא מזכירה לי את מה שכתבתי לעיל
רציתי לשתף
